עבודה בחו"ל כפריט אופנה, גימיק או באמת צריך אותה?
זה משהו שמתחילים לחשוב עליו ברצינות כבר בצבא, בדרך כלל זה קורה בטירונות באחד מאותם רגעים שאתה מתחיל להבין שלא תצא מכאן בשלוש שנים הקרובות ושתצא צריך להדביק את הפער ומהר. עבודה בחו"ל מספקת פיתרון יעיל שמהצד גם נשמע מהנה והכחרי לאחר השחרור, במיוחד אם המטרה שלנו כאמור היא להדביק את הפער. השאלה חייבת להישאל, למה רק צעירים עובדים בעבודה הזאת אם היא מכניסה כל כך הרבה כסף כפי שמספרים? הרי סכומי הכסף שמספרים לנו עליהם הם מעל לשכר של רוב האנשים העובדים בישראל. למה רק צעירים הולכים לעבוד שם? האם בגלל שזה איזה שהוא טרנד או גימיק , משהו אופנתי לצעירים בלבד? לא. נכון שרוב חברות כח האדם מפנות את רוב מאמצי השיווק שלהם לצעירים משום שהם קהל יעד שיותר קל להם להתנתק מהכל למען עבודות בחו"ל, בעוד ש'המבוגרים' יותר הם בעלי משפחות, ממוסדים רוב הסיכויים שהם יצאו לעבודה בחו"ל הם זניחים יותר משום שיש להם משפחה ועבודה מסודרת. בנוסף מדובר בעבודה לא קלה שרוב הקהל 'המבוגר' כבר מעדיף לשכוח ממנסה, אך לא יותר מדי קשה בשביל שצעירים לא ילכו לעבוד בה, הכל עניין של עדיפויות בשיווק, אך אין זה אומר שהעבודה מתאימה רק לצעירים.